עורק התחבורה הראשי, ה-Avenida Inetes, משמש כמחסום פיזי וחברתי בלתי נראה המפריד בין העולמות הללו ומהווה במה ל"כוריאוגרפיית הישרדות" יומיומית של אוכלוסיית הפועלים. דרך סיפורם של התושבים, שחיתות מוניציפלית וכלכלות צללים, הספר בוחן כיצד הארכיטקטורה והתשתיות משפיעות באופן ישיר על גוף האדם, תוך שימוש במטאפורה המקבילה בין מערכות הזרימה העירוניות לבין הפיזיולוגיה והמטבוליזם האנושי (כגון מצבי לחץ ודלקת מערכתית).
הנרטיב משלב אלמנטים של פרוזה ספקולטיבית ודיסטופיה פוסט-דיגיטלית, ומעמיק בזיכרון ההיסטורי והטכנולוגי של הטריטוריה באמצעות דמותו של הסינכרוניזטור – כומר של דת-טכנולוגית
פאבל טבלאס (Pavel Tablas) הוא סופר מקסיקני המתמחה בכתיבת נואר אורבני, ריאליזם חברתי ופרוזה ספקולטיבית. כתיבתו מתמקדת בחקירת שברים חברתיים, קריסה מערכתית והמנגנונים של הישרדות עירונית במטרופולינים מורכבות.
טבלאס מוכר בזכות סגנונו הספרותי הייחודי, המשלב בין המציאות הגיאוגרפית והאדריכלית של המרחב העירוני לבין הפיזיולוגיה של גוף האדם. ביצירותיו, ובראשן הספר Avenida Inetes, הוא מרבה להשתמש במטאפורות מעולם האנטומיה ורשתות הפיזיולוגיה (כמו רקמות חיבור ומערכות זרימה) כדי לתאר את השפעתם של לחץ, עוני ואי-צדק מבני על גופם וחייהם של התושבים.
בעבודתו הוא מרבה לעסוק באזורי השוליים של מקסיקו סיטי, תוך חשיפת יחסי הכוח המורכבים וכלכלות הצללים שבין מובלעות עושר מבוצרות לשכונות עוני מוחלשות, ולעיתים קרובות משליך מציאות זו אל תוך תרחישים עתידניים ואפלים של עידן פוסט-דיגיטלי.