Elementra: Sister's Adventure

איש אינו יודע מאיפה השיגה את הקלחת הזו.

היא קטנה מדי לנטל כזה. היא מתנדנדת בכבדות על גבה, ומשהו מתערער בפנים. בכפרים היו אומרים לילדה ללכת הביתה. אבל אין כאן יותר כפרים. רק כרי דשא שבהם מפלצות משוטטות, וילדה קטנה הולכת ישר לעברן.

בהתחלה, המפלצות צוחקות.

ואז הזרועות עולות מהקלחת.

הקלחת מתעוררת
שוטים חותכים את האוויר. טפרים קורעים את הדממה. אגרוף אבן נופל מהשמיים כמו גזר דין. היא אפילו לא צריכה להסתכל לאחור: הקלחת יודעת את מי היא רוצה. הובילו אותה קדימה באצבע אחת, והיא תעשה את שלה.

מה שהיא אוכלת נשאר איתה
כל אויב שהיא מביסה נעלם לתוך הקלחת, והיא מתחזקת. לנצח. אתמול גובלין יכול היה להפיל אותה מרגליה. היום גובלינים מתפזרים למראה צלה.

נשקים זוכרים
טופר הסף. שוט האחות. אגרוף הרקוויאם. רצון עשה אגרוף. לדברים האלה יש שמות, ומאחורי כל אחד מהם מהדהד סיפור ישן. מצאו אותם, האכילו אותם לקלחת וצפו בהם מתעוררים למשהו נורא הרבה יותר.

העולם סוגר את שעריו
מעבר לאחו שוכנים אבק גואלץ', טונדרת הקריסטל, יער אפל ודרך האבן. כל דרך נשמרת על ידי מי שמעולם לא הפסיד: הקיקלופים, איש הזאב, הסאטיר, הטרנט הקדמון. הם עמדו בשערים אלה במשך מאות שנים ומעולם לא פגשו מישהו כל כך רעב.

הציד מתחיל
יש זירה שאנשים נכנסים אליה מרצונם החופשי. שעתיים. עשרים בוסים, כל אחד נורא יותר מהקודם. אתם יכולים לסגת, אבל אין למי להיכנע. אלה שחוזרים מביאים תיבות מלאות שלל. והם אף פעם לא מספרים מה הקלחת עשתה שם בחוץ על החול.

הדרך רק התחילה
כשהיא נהיית קשה מדי, תמיד אפשר לתפוס את נשימתכם במזרקה. אבל לא תתעכבו זמן רב: מאחורי גבכם, הרעש השקט כבר התחיל שוב.

הוא עדיין לא מלא.

הקלחת שלכם מתגעגעת אליכם. האכילו אותה.